שיתוף פעולה
בבעלי חיים

בעלי חיים משתפים פעולה עם בני מינם, עם מינים אחרים של בעלי חיים, ואפילו עם בני אדם. יש רמות שונות של שיתוף פעולה, החל מצורות פשוטות שבהן אין כל מרכיב מחשבתי ועד לשיתוף שכולל הזדהות רגשית.
נתחיל בסיפור...

חולדות נוהגות לחמוס ביצים מלולים ולאכול אותן. מאחר וחשבו שחולדה אינה יכולה לשאת ביצת תרנגולת, הציעו זואולוגים כי שתי חולדות משתפות פעולה: אחת שוכבת על גבה כשביצת התרנגולת בין רגליה, וחולדה שנייה גוררת בזנב את החולדה עם הביצה למקום בו יוכלו לאכול את הביצה ללא הפרעה (כמו בתמונה).
אגדה (בדקתי בעצמי וחולדות אינן עושות כך!) אך היא ממחישה את הפיקחות ויכולת שיתוף הפעולה שמייחסים לבעלי חיים. אכן, כדי לשתף פעולה צריך כל פרט לפעול בתיאום ולדעת מה תפקידו ומה התפקיד של האחר.

חולדות 1_edited.jpg
 

צורות של שיתוף פעולה

פעולה קבוצתית

התקבצות ללא חלוקת תפקידים

התקבצות עם חלוקת תפקידים

שיתוף פעולה ללא חלוקת תפקידים

שיתוף פעולה עם חלוקת תפקידים

הדדיות (שמור לי ואשמור לך)

עסקת חליפין

שיתוף רגשות

הדבקה רגשית

סימפטיה

אמפתיה

 

התקבצות ללא חלוקת תפקידים

זו הצורה הפשוטה ביותר של שיתוף פעולה שספק אם יש בה מרכיב קוגניטיבי.
בסרטון ניתן לראות את התקבצותם של עדרי הענק של הגנו. הפרטים שבעדר מרוויחים שני דברים עיקריים: א. האיום הישיר לטריפה מתחלק על הרבה פרטים ולכן הסיכוי של כל אחד להיטרף נמוך בהשוואה לסכנה כשהוא לבד; ב. יותר "עיניים" צופות ויכולות לזהות סכנה וכך כל פרט יכול להיות פחות ערני מאחר שהערנות המצטברת של העדר שגדולה מערנותו לבדו.

Video: courtesy of Mr. Robson Urasa

 

התקבצות עם חלוקת תפקידים

הבאפלו האפריקאי מתקבץ לעדרים גדולים אבל בניגוד לגנו שבו הפרטים נמצאים ביחד ללא כל חלוקת עבודה, אצל הבאפלו יש חלוקה מוגדרת. את העדר מובילים פרטים מבוגרים שכבר נדדו במסלול הזה ומכירים את הדרך (pathfinders), בצדדים של העדר נמצאים זכרים בוגרים וחזקים, ואילו האימהות והעגלים נמצאים במרכז כשהם מוגנים על ידי הזכרים החזקים שבהיקף. לכן זו צורה מתקדמת יותר של שיתוף פעולה: התקבצות עם חלוקת תפקידים. יש כאן מרכיב קוגניטיבי כלשהו – הכרה במעמד ובתפקיד במסגרת הקבוצה.

בתמונה - זכר ניגש אלי בעמדת איום בעוד הנקבה והעגל נותרים מאחור.

buffalo_1_edited.jpg
 

צייד של להקת זאבים

שיתוף פעולה לא סינכרוני

הזאבים פותחים בריצה אחרי עדר איילים ללא מטרה מסוימת או חלוקת עבודה. ברגע שהם מזהים שיש איל שנפרד מהעדר, כל הלהקה מתנפלת עליו ומכריעה אותו כי הם רבים מול אחד. כך מה שמתחיל כפעולה לא מתואמת מסתיים בפעולה משותפת.

wolves_edited_edited_edited_edited.jpg
 

שיתוף פעולה ללא חלוקת תפקידים

שיתוף פעולה סינכרוני

להבדיל מהזאבים שאינם מסונכרנים, השקנאים שוחים בשורה וכולם מורידים בו בזמן את הראש ללכוד דגים. כך, דג שבורח משקנאי אחד נלכד על ידי השקנאי שלידו. זה שיתוף פעולה מסונכרן: כל פרט צריך לעשות מה שעושים האחרים. 
כאן יש לכל המשתתפים רווח דומה ובו-זמני.

הסרטון באדיבותו של מר  Richard Stamats

 
שימפזים ירקס_edited.jpg

שיתוף פעולה ללא חלוקת תפקידים

שני השימפנזים צריכים למשוך יחד את הלוח כדי להגיע לאוכל. ניסוי זה נערך לפני כמאה שנים ומוצג בקישור שלהלן.
גם כאן יש סינכרון ורווח שווה למשתתפים.

 
פיל.jpg

שיתוף פעולה ללא חלוקת תפקידים

על הניסוי עם השימפנזים חזרו עם בעלי חיים שונים, למשל צבועים, לוטרות ועוד. בקישור שלהלן דוגמה לשיתוף וסנכרון בין פילים. בחזרה השנייה אחד מהפילים "מרמה" ובמקום למשוך בחבל הוא רק דורך עליו כך שהפיל השני עושה את כל עבודת המשיכה.

 

צייד מסונכרן

לוויתנים גדולי-סנפיר צדים על ידי פעולה בו-זמנית, כמו השקנאים.

כאשר הלוויתנים מגלים להקת דגים, הם שוחים בעומק במסלול מעגלי או ספירלי ותוך כך משחררים בועות - כך נוצר מסביב ללהקת הדגים גליל של בועות שהלהקה כלואה במרכזו ואינה מעיזה לחצות את הבועות. אחד הלוויתנים משמיע קליק שהוא סימן לכל הלוויתנים לעלות למעלה. כולם עולים בו זמנית בפה פעור כמו בתמונה ובולעים בבת אחת מאות דגים.

גדול סנפיר_edited.jpg
 

חלוקת תפקידים

הקליקו על הסרטון לראות צייד של לביאות בו לכל אחת תפקיד מוגדר. כל הלביאות "מבינות" את תפקידן, וברגע בו אחת טועה - הצייד נכשל.

 
orca 1_edited.jpg

חלוקת תפקידים

!צייד של לוויתנים קטלנים - לכל אחד תפקיד מוגדר
בקישור שלמטה רואים כיצד לוויתנים קטלנים צדים כלב-ים על ידי יצירת גל ששוטף אותו מהקרחון למים. חלק מהלוויתנים יוצרים את הגל על ידי שחייה בשורה, לוויתן אחר מסובב את הקרחון כך שהצד של כלב הים יספוג את כל הגל, שהודף את כלב הים למים. לוויתן צעיר מציץ ולומד איך לבצע התקפה מתואמת

 

הדדיות (reciprocity)

"שמור לי ואשמור לך"

ערפדים ניזונים ממציצת דמם של יונקים בלילה. אבל, לא כולם מצליחים למצוא קורבן ולמצוץ את דמו. מאחר והערפדים קטנים, לילה בלי אכילה מסכן את חייהם ומי שלא אוכל עלול למות. התברר שלקראת סוף הלילה, ערפד שלא הצליח לאכול ניגש לערפד שהצליח לאכול ומתחנן למזון. הערפד שאכל פולט מפיו חלק מהדם שבקיבתו והערפד הרעב שותה אותו. בלילה אחר התפקידים מתחלפים - זה שהיה רעב וקיבל עזרה הוא זה שיחזיר טובה ויתרום מזון לחבר שעזר לו בפעם הקודמת

זוהי הדדיות, אך היא מתקיימת רק בין פרטים שחיים יחד זמן ממושך (כי נדרש לכך אמון)

התמונה היא צילום מסך מתוך: 
How Vampire Bats Suck Blood for 30 Minutes Unnoticed, Smithsonian channel

vampir.png
 

שיתוף פעולה בין מינים שונים

(סימביוזה)

דגי נקאי הם דגים ש"נותנים שרות" לדגים אחרים. הנקאים חיים במקומות קבועים שנקראים תחנות ניקוי. דגים מגיעים לתחנה וממתינים לתורם. הדג הנקאי ניגש אליהם והם פותחים את הפה, והנקאים מתחילים לאכול טפילים, בעיקר חיידקים שנמצאים בתוך הפה ועל העור החיצוני של הדג שמתנקה. כך הנקאי מקבל ארוחה בעוד הדג שמחכה לניקוי מקבל טיפול נגד טפילים. הדג המנוקה לא טורף את הדג הנקאי ושיתוף הפעולה מושתת על אמון הדדי

הפגנת אמון זו בין בעלי חיים סותרת את ההנחה שאמון הוא תכונה שקיימת רק בבני אדם

נקאי 2_edited.jpg
נקאי 1_edited.jpg
 

שיתוף  בין מינים שונים

דוגמאות נוספות לסימביוזה

א. עורבים מובילים זאבי ערבות (קויוטים) למקום של טרף פוטנציאלי וניזונים לאחר מכן משאריות הטרף.

ב. הדקר הוא דג טורף גדול ומגושם והמורנה היא צלופח טורף עם גוף גמיש. הדקר מוביל את המורנה אל טרף שחבוי במקום שאליו רק המורנה יכולה להיכנס. המורנה צדה ומשתפת את הדקר בטרף.

ג. זאבי ערבות (קויוטים) שלהם חוש ריח מפותח מובילים גיריות שלהן כושר חפירה מעולה לטרף שחי במחילה. הגיריות חופרות וצדות, ומשתפות את הזאבים בשאריות (בתמונה: קויוטי מוביל גירית לטרף)

קויוטי.jpg
 

עסקת חליפין עם בני אדם

הקוף לאדם: לך יש מה שאני צריך, לי יש מה שאתה צריך - בוא נתחלף!

קופים באי באלי למדו לחטוף מתיירים חפצי ערך (מצלמות, טלפונים) ולהחזיר להם את החפצים שנגזלו רק בתמורה למזון שהם אוהבים. התברר שהקופים למדו התנהגות זו מהתבוננות זה בזה.

בתמונה משמאל, קופים עם טלפון שנגזל; בתמונה מימין, עסקת החליפין (bartering) מתבצעת.

barter 1_edited_edited_edited.jpg
barter 2_edited_edited_edited.jpg
 

עסקת חליפין באותו מין

סקס בתמורה למזון - הדוגמה של שימפנזי בונובו

חברות הקופים הן היררכיות וכאשר יש מזון זמין רק הזכרים הדומיננטיים ניגשים לאכול. נקבות וצעירים ניגשים אל הזכרים הדומיננטיים, מסרקים את שערם,  או מציעים שהם זמינים למין ובתמורה מקבלים רשות לאכול. 

מי שהגדילו לעשות הם שימפנזי בונובו שכל מפגש ביניהם מלווה במחווה הדדית של קיום יחסי מין בכל צירוף אפשרי: זכרים ו/או נקבות אלה עם אלה ללא כל הגבלת גיל או מין...  בסרטון - זכר צעיר ונקבה בוגרת.

 

שיתוף עם תמורה גלויה לעין

בכל צורות השיתוף שראינו עד עתה הייתה למשתתפים תמורה גלויה לעין. שיתוף מחייב תיאום והבנה מה האחר צריך ו/או מתכוון לעשות, כמו גם לתאם פעולה עם השותפים. לכן שיתוף פעולה מהווה דוגמה לתבונתם של בעלי החיים.

מול שיתוף עם תמורה גלויה לעין יש שיתוף רגשות בו ברוב במקרים אין תמורה ברורה או גלויה לעין, וזה הנושא שאליו נמשיך.


 

שיתוף רגשות

האם יש הדבקה רגשית, סימפתיה ואמפתיה בבעלי חיים?

זברות_edited.jpg
 

שיתוף רגשות

מכירים את זה שילד מתחיל לבכות וכל הילדים מתחילים גם הם לבכות? או שמישהו צוחק וכולם סביבו מתחילים גם כן לצחוק? זו הדבקה רגשית והיא קיימת גם בבעלי חיים! למשל, כלבי-בר אפריקאים נוהגים טרם יציאתם לצייד לקפוץ באוויר זה מול זה ולהלהיב אחד את השני כדי ליצור "מצב רוח לציד". 

הדבקה רגשית (Emotional contagion) היא מצב בו האחד מאמץ את מצבו הרגשי של האחר ב"אופן אוטומטי" לכאורה ללא כוונה או מחשבה.

wild dogs_edited.jpg
 

שיתוף רגשי בבני אזם

ריקוד ההאקה של נבחרת הרוגבי של ניו-זילנד

לפני כל משחק, שחקני הנבחרת מבצעים את ה"האקה" - ריקוד מסורתי של ילידי ניו-זילנד משבט המאורי. בריקוד יש שפע של תנוחות והבעות פנים מאיימות. כך הם מלהיבים זה את זה לקראת המשחק, בדומה לכלבי הבר טרם יציאתם לצייד.

ALL BLACKS_edited_edited.jpg
 

סימפתיה ואמפתיה

האם הן קיימות בבעלי חיים?

סימפתיה או חמלה (compassion) הן מצב בו האחד מביע צער מול האחר, מבלי שהוא עצמו חווה את הצער של האחר.

אמפתיה היא הזדהות רגשית. כלומר, מצבו הרגשי של פרט אחד גורם לתחושות דומות בפרט אחר שאינו חשוף ישירות לגירוי שיוצר את המצב הרגשי. הנחה מקובלת היא שאמפתיה מבוססת על תלות משפחתית/חברתית בין הפרטים (אם-צאצא; בע"ח חברתיים כמו זאבים, דולפינים ופרימטים) זה לא נכון בהכרח (למשל, האמפתיה שאנו חשים כלפי דמויות בסרטים).

קשה להעריך שרגשות כאלה אכן קיימים בבעלי חיים, אך יש שטוענים כך בהקשר של בעל חיים אחד שעוזר לבעל חיים אחר (כפי שניתן לראות בקישורים). מרבית התיאורים של מצבים כאלה בבעלי חיים נראים כהאנשה (אנתרופומורפיזם) ולא ברור הבסיס לטענה כי הפעולה מלווה בהזדהות רגשית שהיא התנאי לאמתפיה.

 

יצירת קשר

לשאלות והזמנת הרצאות בנושאים שונים אודות בעלי חיים

ניתן לפנות אל פרופסור דוד עילם, בית הספר לזואולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

03-6406471

Thanks for submitting!

 
david1_edited_edited_edited.jpg

פרקים מתוך הקורס "קוגניציה בבעלי חיים" שניתן בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל-אביב

פרופסור דוד עילם